זמני התפילה
זמני התפילה לימים הנוראים הועלו על דף הבית של הקהילה. בקישור
http://www.torat-hayyim.org.il
מי שעדיין לא חידש את חברותו לשנה הבאה .להלן הקישור לטפסים
http://www.torat-hayyim.org.il/docs/20170905-Hidush.pdf
בני מצווה בחודש הקרוב
יום רביעי, “הושענא רבא" – (11 באוקטובר) – יואב גל
שבת פרשת בראשית (14 באוקטובר) – אורי מימון
שיעורים
השיעורים של יפתח במסכת קידושין יתחדשו, אי"ה, לאחר חג הסוכות.
השיעור השבועי של הרב ברי יתקיים ביום שלישי, ה– 26 בספטמבר, בשעה 20:00 בנושא "כפרות עם תרנגולות, באמת??”
אזכרות
אמה של ברברה סלייטר
חברינו הרב מנחם מירון ז"ל
מספר הודעות נוספות
שחרית חול המועד סוכות
החברים מוזמנים לתפילת שחרית ביום ראשון, ג' חוה"מ סוכות
שחרית ב8:45
מקווים להצטרפותכם!
מיני תיקון הושענא רבא
החברים מוזמנים ל"מיני" תיקון ליל הושענה רבה עם הרב ברי
בסוכת הקהילה (לימוד ושירה)
יום שלישי, כ' תשרי, 10.10.17 בשעה 20:00
תפילת שחרית בהושענא רבא
החברים מוזמנים להשתתף בתפילת שחרית ב"הושענא רבה" ביום רביעי, כ"א בתשרי, 11/10/2017 בשעה 08:00. נחגוג יחד עם משפחת גל את בר המצווה של יואב.
ארבעת המינים
לרכישת ארבעה מינים– נא להתקשר לרב ברי 1632 722 053
מספר מלים מרב ברי
דבר תורה קצר ליום כיפור
בשבת שובה קראנו בהפטרה את דברי הושע הנביא: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: רד"ק (רבי דוד קמחי, מאה 13) הסביר שה' לא דורש 'לא כסף וזהב לא עולות אלא דברים טובים' [דיבורים מועילים] שתתודו בהם עונותיכם ושובו אל ה' בכל לבבכם .."
כמו כן, מדרש "ויקרא רבא" מדגיש שאדם העושה תשובה דומה לא פחות ולא יותר, למי שעלה לירושלים, בנה את בית המקדש והקריב אותן הקרבנות הכתובות בתורה. כעת אנחנו אומרים להקב"ה, "כשהבית עמד הקרבנו קרבנות כדי לזכות בכפרה, אבל עכשיו, יש לנו סוג אחר של עבודת ה'. לנו יש סידור ומחזור– כעת עבודת ה' היא על ידי תפילה מתוך טכסט."
הרב ראובן המר כתב שהחורבן דרש ממנהיגינו למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם האבדן הקשה והמציאות החדשה. החיים היהודיים שרדו והתפתחו אחרי חורבן הבית מכיוון שבית הכנסת, הסידור והמחזור מלאו את החלל שנשאר.
בזמן הבית, עבודת ה' ביום כיפור היתה מופקדת בידי הכהן הגדול. כעת האחריות עלינו.
יום כיפור מעניק לנו "זמן איכות" עם משפחה וחברים . בואו נבטיח שהחוויה הזו של תפילה בציבור תהיה יקרה , מלאת השראה ומשמעותית לכולנו.
מנהג כפרות
טכס הכפרות מסמל העברת חטאיו של אדם ממנו לגורם או ליצור אחר.
יש המבצעים מנהג זה בערב יום כיפור.
יש אומרים שמקורו זכר לשעיר לעזאזל שהכהן הגדול התודה עליו על כל עונות בני ישראל, והשעיר נשא אותם לארץ גזרה. אולם בכדי שלא יהיה נראה כקרבן וכמקריב קדשים בחוץ, לכן השתמשו בתרנגול שאינו ראוי להקרבה.
בימינו מומלץ לא להשתמש בתרנגול, שמא ביצוע הטכס יגרום ל"צער בעלי חיים".
היום במקום תרנגול כפרות, נוהגים לסובב צרור של כסף סביב לראש. את הכסף תורמים לצדקה אחרי החג.
כשמסובבים את הכסף מסביב לראש אומרים:
זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
ובימינו, אם הטכס נערך באמצעות כסף יאמר
זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
יום הכיפורים
על פי ספרו של הרב אלן לוקאס the observant life
הנושאים והלך הרוח של יום הכיפורים שונים במידת מה מאלו של ראש השנה. האוירה בבית הכנסת רצינית וחמורה יותר, ככל שהמאמץ לעזוב את החטאים ולחזור אל הקב"ה מורגש ומתעצם בלבות האנשים.
יש אוירה של רצון טוב בראש השנה, שמוצאת את ביטויה בחגיגה משפחתית, במנהגים של אכילת תפוח בדבש, ואפילו במנהג של התכנסות יחד לתשליך. ביום הכיפורים, לעומת זאת, אנו מבלים את כל היום, או כמעט את כל היום, בבית הכנסת, והמתפללים עוסקים בבחינת נשמתם הם, מאמץ שבא מתוך רצון כן להתנקות מחטאים ולהתחיל מחדש.
יום הכיפורים קורא לכל אחד ואחד מאיתנו לבחון את חיינו, לשקול מחדש את דרכינו, ולנסות לדמיין מחדש את תקוותינו ואת חלומותינו. יום הכיפורים מאתגר אותנו להתעמת, בכנות, עם מי שהפכנו להיות, להעז ולדמיין את בני האנוש שהיינו רוצים להיות (ואנו יודעים שאנחנו גם יכולים להיות), ואז להתחיל במאמץ הקשה להזיז את עצמנו מן המקום בו אנו נמצאים, לעבר המקום בו היינו רוצים להיות.
יום הכיפורים הוא יום ארוך, מעייף וקשה לא בגלל הצום, אלא משום המאמץ הרגשי והרוחני שהוא דורש. בסופו של המסע שאורך עשרים וחמש שעות אל מרכז הלב האנושי המתפללים יוצאים מותשים רגשית, אך מחודשים, רעננים, ומלאי אנרגיה לעמוד בפני השנה החדשה.
כל האיסורים הקשורים ליום הכיפורים מדגישים את רצינות היום המיוחד הזה ואת חומרתו. אסור לאכול, לשתות, להתרחץ, להתמרח בבשמים או בשמן, לנעול נעלי עור, או לעסוק ביחסי אישות (משנה יומא ח’:א’, שו"ע תרי"א:1)
מגבלות אלו הן פרשנות ופירוט של המצווה המקראית המופיעה בויקרא כ"ג:כ"ז "ועיניתם את נפשותיכם". ואכן – הרכושנות, התאווה ואי הצניעות הם מה שמביאים אותנו לרוב חטאינו, חטאים עליהם אנו מבקשים מחילה ביום הכיפורים.
אבל איסורים אלו משמשים מטרה נוספת, בכך שהם מסלקים, באפקטיביות את כל מה שיכול להסיח את דעתנו בחיי היום יום – כל מה שימנע מאיתנו להתרכז בנושאים שעומדים על הפרק היום. ההתנזרות ממזון ומשקה ביום הכיפורים, כמו גם מהנאות חושניות אחרות, מפגינה לא רק את השליטה שאנו יכולים לשלוט על חיינו ועל תאוותינו, אלא גם את האפשרות להשיג פרספקטיבה משמעותית על החיים – דרך התבוננות עצמית ובחינה עצמית חסרת רחמים.
לדעת רוב הקהל, המצווה המרכזית של יום הכיפורים היא הצום. אדם צעיר מחויב להתחיל לצום ביום הכיפורים עם הגיעו, או הגיעה לגיל מצוות, אך כדאי להרגיל ילדים במצוות הצום מוקדם הרבה יותר.
ואכן, בהשראה מתאימה, ילדים צעירים יכולים לרצות לצום עוד לפני שהם חייבים בכך, וזה יכול להיות גורם חיובי בהתפתחותו של הילד. ילדים צעירים יותר יכולים, למשל, להתחיל בויתור על המזון החביב עליהם במשך כל היום. ואז, כשהם מתקרבים לגיל בר או בת מצווה, הם יכולים להגביל את אכילתם על ידי ויתור על ארוחה אחת או שתיים, ולהגדיל בהרגה את יכולתם לצום, כך שהמעבר לגיל מצוות יהיה פחות חד.
זה יהפוך את הצום לא רק לקל יותר עבורם כמבוגרים, אלא יסיע להם לחשוב על עצמם כחלק מן הקהילה הרוחנית מגיל צעיר מאוד.
אם הצום הוא בעיה רפואית, יש להתייעץ ברופא. אם רופא יאמר שהצום עשוי לגרום נזק, אז על החולה לקיים את יום הכיפורים – בלי לצום.
אנשים נוטים להקפדת יתר ולהתעקש על כך שהם מכירים את עצמם טוב יותר מכל רופא. בפרט, רופא שיאסור עליהם לצום ביום הכיפורים. אולם זו תהיה עבירה על הדין היהודי (קליין, ע. 710, שו"ע או"ח תרי"ח:א). למעשה ההלכה היא בדיוק ההיפך. חובה לציית לרופא שאוסר על צום, וחולים שחשים שהם באמת אינם יכולים לצום חייבים להאזין לאינסטינקט שלהם ולא לצום, גם אם רופא סבור שהם מסוגלים לצום.
במלים אחרות, במקרה של ספק – יש לפעול תמיד לצד הבריאות והבטיחות. נשים הרות ונשים מיניקות שרופאיהן אומרים להן לא לצום, רשאיות לאכול ביום הכיפורים. עבור כל אותם אנשים, אכילה ביום כיפור הופכת למותרת. ברם, הם צריכים לאכול רק כפי שהם מרגישים שהם צרכים. וכמובן, מכיון שאכילה זו מותרת, יש לברך עליה בהתאם – כך, למשל אם אוכלים לחם יש לברך "המוציא" ולסיים בברכת המזון, שתכלול גם את התוספות הרגילות לחגים.
האיסור על רחיצה נחשב גם הוא מילוי הצו המקראי "ועיניתם את נפשותיכם" ביום הכיפורים. ברם, אלו שהם חולים משוחררים גם מחובה זו. נטילת ידיים למטרות היגיניות, כמו למשל אחרי ביקור בבית השימוש, או לפני הכנת מזון לחולים או לילדים – מותרת. (שו"ע או"ח תרי"ג:א)
אין לנעול נעלי עור ביום הכיפורים משום שהן נחשבות סימן של הגזמה חומרנית, שאינה תואמת את רוח היום. יש פוסקים שקישרו איסור זה עם המנהג הקדום של חליצת הנעל במקום קדוש (ראה למשל שמות ג’:ה’). או שראו בכך סמל לעומק תחושת נוכחות האל (ראה ישעיה כ’:ג’). כיום אנו מרשים נעילת נעלים שאינן עשויות מעור – אלא מבד או מחומרים סינטטיים. יש הסבורים, בטעות, שהדרישה היא לנעול נעלי ספורט. אלו היו נעשות, בעבר, מבד, והפכו לפופלריות משום כך, אבל כיום רבות מהן עשויות עור, ועל כן אינן מתאימות ליום הכיפורים.
בעוד שהצום נתפס כמצווה העיקרית של היום, למעשה כל מה שתואר והוסבר לעיל משמשים אך ורק כדי להדגיש את העיסוק העיקרי האמיתי של יום מיוחד זה: הוידוי. בכמה דתות, וידוי דורש מתווך. ביהדות – זה אינו נדרש. כל יהודי יכול לפנות לקב"ה ולבקש מחילה באופן אישי על חטאיו. תהליך זה מתקיים למעשה כל יום, שלוש פעמים ביום, שכן בקשת סליחה ומחילה היא חלק מכל תפילת עמידה ביום חול. (העמידה בשבת ובימים טובים עוסקת אך ורק בהבעת תודה, ואינה כוללת בקשות למחילה).
יום הכיפורים הוא יום שכולו מוקדש למיזם זה. כאילו כל השנה מתקפלת ומתכווצת לאותן עשרים וחמש שעות של חוויית הוידוי. השקעת עצמנו בתפילה וחיבוטי הנפש למשך יום שלהם מאפשרת לנו להשיג הרבה יותר כאשר איננו מוטרדים בדאגות היום יום. כל מה שכולל היום הזה קורא לנו "לסדר את הענינים שלנו" עם הקב"ה. הוידוי הוא האמצעי, והסליחה – היא היעד. אנו צמים, מתפללים, מבודדים את עצמנו מכל הסחות הדעת הרגילות בתקווה לצאת מטוהרים ומחודשים. זו אחת החוויות הרוחניות העוצמתיות ביותר ביהדות. וכאשר השופר מכריז את סיומה של תפילת הנעילה אנו חשים – מותשים פיזית, ומלאי אנרגיה רוחנית, סמוכים ובטוחים שמי שעבר את כל היום הזה בנפש שלמה – מובטחת לו הסליחה מן הקב"ה.
מבוא ליום כיפור
[מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין]
יום הכיפורים, הוא יום צום בעשירי לתשרי.
יום הכיפורים נבחר ליום כפרה ומחילה, כי ביום הזה נתרצה הקב"ה לישראל על עון העגל, שהרי בי"ז בתמוז ירד משה מן ההר ושבר את הלוחות, ולמחר עלה בהשכמה ושהה שם שמונים יום, וירד ביום הכיפורים עם הלוחות השניות, והודיע להם כי ה' העביר חטאתם, ונקבע יום כפור לדורות.
מצווה לשבות ביום כיפור כמו בשבת, שנאמר: שבת שבתון היא לכם וגו',
ואסור לעשות בו מלאכה שנאמר: כל מלאכת עבודה לא תעשו (פ' אמור )
באופן כללי, איסורי יום הכיפורים ושבת זהים.
מכיוון שכתוב בתורה "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב", חז"ל קבעו "מתחיל ומתענה מבעוד יום, מלמד שמוסיפים מחול על קדש. " (ר"ה ט' עא).
מצוות להתענות ביום כיפור שנאמר: אך בעשור לחדש השביעי הזה וגו' ועניתם את נפשותיכם,
חכמים קבעו ש"עינוי" כולל 5 איסורים: אכילה , שתיה, רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה.
עיקר העינוי ביום הכיפורים הוא משום תשובה, לפי שהמאכל והמשתה ויתר הנאות יעוררו החומר לתאווה וחטא, ויבטלו צורת הנפש המשכלת הדורשת סליחה וכפרה (עי' החנוך מצווה רע"ח)
לגבי חשיבות הסעודה המפסקת– הר' חייא בר רב מדפתי דרש, לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי..(בבלי ראש השנה ט עא)
בערב יום כיפור נוהגים לאכול חלות עגולות בדמות עופות עם כנפים, משום שביום כיפור דומים ישראל למלאכים. וכתוב במלאכים "שש כנפים להם".
ונהגו לאכול לביבות ממולאות בבשר, כי הבשר רמז לדין, והבצק המכסה אותו רמז לרחמים, ומחוברים יחד למזג ולהמתיק הגבורות על דרך הקבלה (זרע קדש, מובא בטעמי המנהגים פ"ז ע"א)
בקשת מחילה
נהגו בערב יום כיפור לבקש מחילה זה מזה לפי שיום כיפור הוא יום סליחה ומחילה. צריך כל אדם להקדים ולמחול לחברו, לפייס את חברו ולבקש מחילה ממנו. מבקשים עד שלוש פעמים, שנאמר "אנא שא נא" שאמרו אחי יוסף, והמוחל לא יהיה אכזרי וימחל לו בלב שלם.
תשובה וכפרה
האומר:אחטא ויום הכיפורים מכפר – אין יום הכיפורים מכפר.
עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו (משנה יומא פ"ה)
האזינו ולמדו– נשיר לחנים אלו ביום כיפור
שבת שלום, גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה