תפילת ערב חג
השבת, ערב פסח , הדלקת נרות בשעה 18:38.
תפילת מנחה ותפילת ערב חג יחלו בשעה 18:30
בקהילה
חנוכת הבית
בשל ארועים אחרים, התאריך 14 במאי שנקבע לחנוכת הבית אינו אפשרי עוד. אנו בוחנים כעת תאריכים אחרים במועד מאוחר יותר
סיום
ביום ו’ הקרוב, בשעה 07:30, נקיים בבית הכנסת תפילת שחרית ולאחריה יזמין יפתח שפיר את כולם לסעודת מצווה, לכבוד סיום לימוד מסכת "עבודה זרה".
בנים בכורים המשתתפים בסעודת מצווה כזו פטורים מתענית בכורות בערב פסח!!
מכור את חמצך ברשת
דרושים מפטירים!!!
חברים – לא כל שבת יש לנו "בר מצווה".. ואנו מחפשים אנשים ונשים שרוצים ומוכנים \ רוצות ומוכנות להשקיע זמן ולהכין קריאת הפטרה !!
אנא פנו ליפתח או לרב שלזינגר על מנת לוודא שהתאריך הרצוי לכם פנוי, ואנחנו נשמח לעזור לכם להתכונן.
בני מצווה בחודש הקרוב
שבת פרשת אחרי מות–קדושים (21 באפריל) – בתפילת מנחה – יהלי יוספסון
שבת פרשת אמור (28 באפריל) – בתפילת מנחה – ערן ועידו רודנאי
שבת פרשת בהר (5 במאי) – איתי טיילור
שיעורים
השיעור השבועי של הרב ברי בימי רביעי, בשעה 19:00
אזכרות
סבו של אד פרידמן
אביו של סיריל סולק
אביו של פטר קריב
מספר מלים מהרב ברי
דבר תורה קצרצר לערב פסח
הרב ד"ר אברהם טברסקי כתב כי בעוד הנסים שליוו את הגאולה ממצרים היו גדולים והם מייצגים את הדרכים המופלאות שאלוהים הציל את בני ישראל, יש נושא אחד הקשור לפסח שאסור לשכוח. כמו אנו זוכרים כמה סבלנו כעבדים במצרים, עלינו לזכור גם כיצד למעשה הגענו למצרים מלכתחילה.
ירדנו למצרים כתוצאה של קנאה, שנאה ומכירת יוסף, לעבדות.
לכן, מאד חשוב שההשתתפות בליל הסדר תשפיע עלינו ותוביל אותנו לעבוד קשה כדי להבטיח שתהיה אחדות בקרבנו, כפי שכתב רבי נחמן מברסלב– "שלא באנו לזה העולם בשביל ריב ומחלוקת, ולא בשביל שנאה, וקנאה", אלא להתאחד כדי "לתקן עולם במלכות ש–די".
תענית בכורות
נציין תענית בכורות ביום שישי, 30 במרץ (בבקר): שחרית בשעה 7:30
התענית מתחיל בעלות השחר.
גבר שהוא בכור לאב או לאם, ויש פוסקים הסוברים שזה גם כולל נשים בכורות, צמים בערב פסח זכר לנס– שכל בכור בעם ישראל ניצל , בעוד בכורי המצרים אבדו את חייהם במכה העשירית.
נוהגים שהורה לבכור/ה קטין/ה צם/ה במקומו/ה.
על מנת לחמוק מהצורך לצום כל היום, נוהגים לערוך סיום מסכת ולקיים סעודת מצווה אחר כך. השנה, יפתח שפיר, הלומד "דף היומי" יסיים את מסכת עבודה זרה.
ספירת העומר– (מבוסס על כתבי הרב יצחק קליין)
מתחילים לספור את ספירת העומר, במוצאי שבת, 31.3 אחרי תפילת ערבית.
התקופה בין פסח לשבועות, בין יציאת מצרים למתן תורה נקראת "ספירה." השם נגזר ממצות ספירת העומר, שמתחילים במוצאי חג ראשון של פסח ומסיימים בערב חג השבועות, ככתוב בפרשת אמור (ויקרא פרק כג– טו): וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה'….
בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות פסח סימן תפט ) כתוב : בליל שני אחר תפלת ערבית מתחילין לספור העומר, ואם שכח לספור בתחילת הלילה הולך וסופר כל הלילה. ומצוה על כל אחד לספור לעצמו . וצריך לספור [במצב עמידה] ולברך תחלה וסופר הימים והשבועות. כיצד? ביום הראשון אומר: היום יום אחד( בעומר), עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר: היום שבעה ימים שהם שבוע אחד (בעומר), וביום שמיני יאמר: היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד (בעומר), וכן עד שיגיע לארבעה עשר יאמר: היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות (בעומר).
במסורת ישראל ימי הספירה אינם ימים שמחים, על כן נוהגים בהם מנהגי אבלות. התלמוד מספר שבתקופת הספירה עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא מתו "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה." היסטוריונים מקשרים את מותם של התלמידים עם הרדיפות של אדריאנוס קיסר, אשר באו בעקבות מרד בר כוכבא.
יש חוקרים אשר מציעים שעבור החקלאים בזמן העתיק, ימי הספירה היו ימים של אי ודאות, חששות ודאגות שמא היבול החקלאי לא יהיה מוצלח. החקלאים פחדו שרוחות השרב יזיקו לפירות השדה. לכן בתקופה זו, הם הרבו בתפילה ובתחנונים שה' ידון אותם לקו זכות ושהיבול יהיה בשפע.
יש גם אלה שסבורים שמכיוון שלאחר החורבן לא היה ניתן להביא את 'קרבן העומר' לבית המקדש בירושלים, אנו ממשיכים לספור את העומר "כזכר למקדש", ומכאן סיבה נוספת לעצב הכללי בתקופה זו.
וכמו כן, כאלף שנים לאחר חורבן הבית, בעת מסעות הצלב שהחלו בשנת תתנ"ו, נרצחו באשכנז רבבות יהודים, ואף אסונות אלו התחוללו ברובם בימי ספירת העומר. כחמש מאות שנים לאחר מכן, בשנת ת"ח ות"ט לאלף השישי, שוב אירעו רציחות נוראיות במזרח אירופה. רבבות ואולי מאות אלפי יהודים נרצחו, ואף פרעות אלו אירעו ברובם בימי ספירת העומר. לפיכך נטו באשכנז להחמיר יותר במנהגי אבלות בתקופת ספירת העומר.
חג כשר ושמח
שיר השבוע