קבלת שבת
השבת, פרשת "ויקרא" הדלקת נרות בשעה 18:54.
כולנו מוזמנים לקבלת שבת ב- Zoom בשעה 17:30
ובמוצאי שבת – הבדלה קהילתית ב- Zoom בשעה 20:15.
יום הזיכרון ויום העצמאות
ביום שלישי, ה- 28 באפריל, בשעה 1830 נפגש, בזום, לטכס "ביין השמשות" – מעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות. נציין את יום הזכרון לחללי צה"ל, ונעבור לתפילת ערבית חגיגית לכבוד יום העצמאות. הארוע יתקיים בשיתוף עם קהילת מורשת אברהם בירושלים.
.
שיעורים
שיעוריו של הרב ברי מתקימים בימי שני באמצעות Zoom. לקראת כל שיעור נוציא הודעה עם קישורית לשיעור.
.
אזכרות השבוע
אמה של חוה מירון (שבת, 25 אפריל)
אביה של הלן הר-טל (ששי, 1 במאי)
.
אמירת קדיש
נוסחי קדיש חליפיים למצבים בהם אין מנין (אמירת קדיש ליחיד)
מתוך סידור "ואני תפילתי"
לזכר גבר שהלך לעולמו
אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים,
פְּנֵה הַיּוֹם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים אֶל תְּפִלָּתִי לְזֵכֶר יַקִּירִי.
זְכָר־נָא אֶת כָּל הַחֶסֶד וְהַטּוֹב שֶׁעָשָׂה בְּעוֹלַם הַחַיִּים.
תֵּן לוֹ מְנוּחָה נְכוֹנָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
וּצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו
הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
/וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל/, אָמֵן.
לזכר אשה שהלכה לעולמה
אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים,
פְּנֵה הַיּוֹם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים אֶל תְּפִלָּתִי לְזֵכֶר יַקִּירָתִי.
זְכָר־נָא אֶת כָּל הַחֶסֶד וְהַטּוֹב שֶׁעָשְׂתָה בְּעוֹלַם הַחַיִּים.
תֵּן לָהּ מְנוּחָה נְכוֹנָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
וּצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו
הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ
וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל /וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל/, אָמֵן
להלן נוסח הקדיש ליחיד מסידור ר’ עמרם גאון
עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל וְיִשְׁתַּבַּח וִיתְפַּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא. בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא – הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. כִּרְצוֹנוֹ וּכִרְצוֹן כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים אֲדוֹן כָּל הַבְּרִיּוֹת אֱלוֹהַ כָּל הַנְּפָשׁוֹת
הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמִי שְׁמֵי קֶדֶם, קְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּבְכֵן יִתְקַדֵּשׁ
שְׁמוֹ בָּנוּ לְעֵינִי כָּל חַי וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ כַּכָּתוּב שִׁירוּ לַֽה’ שִׁיר חָדָשׁ כִּי־נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְנֹאמַר שִׁירוּ
לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוֹבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֹּאמַר כִּי עַיִן
בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' כַּאֲשֶׁר
דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר. זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.
קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
.
מספר מלים מהרב ברי
ערב שבת פרשת "תזריע – מצורע" ראש חודש אייר
דבר תורה קצרצר
מה נשנתה הכהן הזה?
ספר ויקרא נקראת תורת כהנים ועוסק בתפקידי הכהן.
בניגוד לכהני הדת הפאגנים לכהני ישראל לא היו כחות מאגיים מיוחדים. כהני ישראל היו אחראים על:
1. ניהול עבודות הקורבנות במקדש
2. ברכת העם
3. חינוך והוראה-היתה להם הסמכות להורות ולחנך להבדיל בין הקודש לבין החול ובין הטמא והטהור (ככתוב כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ -מלאכי ב, ז)
4. שפיטה-הם שפטו את העם, ככתוב
( דברים יז ט) וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃
בניגוד לכהני מצרים (ראה בראשית מז כב) לא היה להם קרקע או נחלה בארץ ישראל, ככתוב (דברים יח א) "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלו", והרב ראובן המר ז"ל סיכם שלמרות שלכהנים היתה קדושה מיוחדת , לא היה להם כח או סמכות שלטונית.
ראוי להזכיר עוד ניגוד בין כהני מצרים לבין כהני ישראל. עיקר עבודתם של כהני מצרים היתה לדאוג לרווחת האל בתוך המקדש, וכהני ישראל שילבו עבודה במקדש עם מעורבות בחברה.
בפרשתנו כתוב " וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן". כדי לאבחן אם אדם לקה בצרעת, הכהן יצא משטח המקדש כדי להתקרב ולהסתכל באדם בו עלה החשד שנפגע בצרעת.
הכהן שלנו היה איש שטח, איש העם, בעל יכולת להבחין והסמכות להטיל סגר על המצורע.
מי כמונו יודעים כמה קשה להטיל הסגר על החברה. לכן, הכהן הנדרש להעביר את הנגוע מחוץ למחנה, היה צריך לעשות את זה ברגישות. אם החליט שההסגר חיוני היה מצופה ממנו לא לנתק מגע לחלוטין, כי לכהן תפקיד מורה דרך האמור ללוות את האדם הנגוע שיתכן ולקה בצרעת בגין פסול מוסרי שבו. בתור מלווה ומורה דרך לכהן היתה הזדמנות מיוחדת לעזור לנגוע לגלות את הטומאה שבהתנהגותו, לתקן את מידותיו כדי לחזור לחברה.
לסיכום, ד"ר אלון גושן גוטשטיין כתב,
ה"כהן האידיאלי משמש מודל של צדיקות ומעורבת חברתית", ופונה באופן פעיל למי שטעון תיקון ערכי או מוסרי ופועל באופן יזום עם אנשים לקידום הפיוס.
"הכהן, בעם ישראל, לא מתנתק ובורח למקדש כדי להתייחד עם האלוהים, מתוך אדישות למצבם של בני אדם. הוא נמצא בחזית ומקיים מערכות יחסים אינטימיות עם אנשים ומשפחות המבקשים תיקון …".
.
.