המבשר – פרשת "וישב" - קהילת תורת חיים הרצליה

קבלת שבת

השבת, פרשת "וישב" הדלקת נרות בשעה 16:17.

תפילת מנחה וקבלת שבת בשעה 16:30

תפילת שחרית תחל ב- 08:45

בקהילה

בני מצוה

השבת נחגוג עם משפחת מזרחי את בר המצווה של דותן. מזל טוב לדותן ולכל משפחת מזרחי

ביום שלישי הבא, ה- 24 בדצמבר, נר שני של חנוכה, בשעה 15:30 נקיים תפילה במהלכה נחגוג עם משפחת שטיין את בר המצווה של אלון. מזל טוב לאלון ולכל משפחת שטיין.

ביום שישי הבא, ה- 27 בדצמבר, נר חמישי של חנוכה, בשעה 09:00 נקיים תפילת שחרית ובמהלכה נחגוג עם משפחות נמדר – קאופמן את בר המצווה של שקד. מזל טוב לשקד ולמשפחות נמדר – קאופמן.

סוד המגילות – תרומת המגילות הגנוזות לחקר מדעי היהדות

ההרצאה השלישית בסדרת הרצאות מפיו של ד"ר אדולפו רויטמן. תתקיים ביום שני, ה- 30 בדצמבר, בשעה 19:00

ד"ר רויטמן הוא מנהל היכל הספר ואוצר ה"מגילות הגנוזות".

בהמשך יתקיימו הרצאות אחת לשבועיים.

דרושים קידושים

חברים – לא כל שבת יש לנו בר מצווה, או שבת חתן וכלה.. אנו פונים לחברים המעוניינים לערוך קידוש לחברי הקהילה להתנדב ולהכין קידוש בשבתות בהן אין לנו חגיגות

אנא פנו לרב ברי לתאם הכנת קידוש.

דרושים מפטירים!!!

חברים – לא כל שבת יש לנו "בר מצווה".. ואנו מחפשים אנשים ונשים שרוצים ומוכנים \ רוצות ומוכנות להשקיע זמן ולהכין קריאת הפטרה !!

אנא פנו ליפתח או לרב שלזינגר על מנת לוודא שהתאריך הרצוי לכם פנוי, ואנחנו נשמח לעזור לכם להתכונן.

בתנועה

האספה השנתית של התנועה

האספה השנתית של התנועה תתקיים ביום שני, ה- 30 בדצמבר, בין השעות 16:30 – 19:30 בקהילת עדת שלום עמנואל ברחובות. בכנס ירצה הרב ד"ר שרון שלום על עולמה ההלכתי של יהדות אתיופיה

קבלת שבת בכותל המשפחות

התנועה המסורתית מארגנת קבלת שבת חוויתית, שיוויונית והלכתית בכותל המשפחות – כל שבת, בשעה 18:00.

אם אתם בירושלים בשבת – או מתכננים שבת כזו, או מכירים מישהו שמתכוון לשהות בשבת בירושלים – שתפו אותו בחוויה מיוחדת זו.

לפרטים – שעות, חזנים וכו’ – אנא בדקו באתר https://www.ezratisrael.com/kabbalatshabbat

בני מצווה בחודשים הקרובים

שבת 28 בדצמבר – גיא שילה

שבת 25 בינואר – שחר צידון

שבת 8 בפברואר – שגיא ברקת

שבת 15 בפברואר – נעם ויינברגר

שבת 22 בפברואר – תמר נחמני

שבת 22 בפברואר (במנחה) – יוגב גורלי

שבת 29 בפברואר – נמרוד מירון

שיעורים

שיעוריו של הרב ברי מתקיימים בימי שני, בשעה 19:00 (בימים בהם לא יתקיימו הרצאות חוץ). הנושא – סוגיות תלמוד נבחרות.

לימוד מסכת לקראת "סיום" בערב פסח

בימי ראשון בשעה 19:00 נפגשת קבוצת הלימוד בחברותא של מסכת ביכורים מן התלמוד הירושלמי. אנו מתכננים ללמוד עמוד אחד כל שבוע, על מנת להגיע לסיום הלימוד בערב פסח. (ולקיים "סעודת סיום" שתפטור את הבנים הבכורים שבינינו מתענית בכורות)

אזכרות

אמה של מיכל פלד (שבת, 21 בדצמבר)

אביו של עמוס פלד (ראשון, 22 בדצמבר)

אביה של פנינה קריב (ראשון, 22 בדצמבר)

בעלה של ליזה דיין (ששי, 27 בדצמבר)

וכמו כן קהילת תורת חיים זוכרת את חברנו הארי צייגר ז"ל (ראשון, 22 בדצמבר)

אמירת קדיש

חברים המעוניינים להגיד "קדיש" ביום האזכרה של אחד מקרוביהם, מוזמנים להתקשר לרב ברי, על מנת לארגן מנין בו יוכלו לומר את ה"קדיש"]

מספר מלים מהרב ברי

ערב שבת פרשת "וישב"

דבר תורה קצרצר

'מילה על מילה' לפרשת וישב מהאקדמיה ללשון העברית:

בפרשת וישב ,בראשית לז ב, כתוב:

אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:

לעיתים לא רחוקות אנחנו שומעים שאדם או מוסד מאיים על אדם אחר שיתבע אותו על "הוצאת דיבה". הוצאת דיבה פירושה דיבור בגנותו של מישהו או משהו עד כדי פגיעה בשמו הטוב – בדרך כלל ללא בסיס עובדתי.

המילה דיבה מופיעה במקרא תמיד בהקשר שלילי, ומתפרשת 'דיבור בגנותו של אדם או של דבר'. כך למשל בסיפור המרגלים בספר במדבר:

וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת, וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם (במדבר יג, לב)

שורש המילה דִּבָּה הוא דב"ב, והוא מוכר גם בלשון השמית הקדומה אכדית בפועל dabābu שמשמעו 'דיבר, תבע לדין'. לפי זה סביר שמשמעה היסודי של המילה 'דיבה' הוא דיבור סתם. חיזוק לכך עולה משני מקומות שבהם אין המקרא מסתפק במילה 'דיבה' לעצמה ומוסיף את תואר הפועל 'רעה':

• "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן… וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (בראשית לז, ב)

• "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'" (במדבר יד, לז)

ואכן רש"י מפרש את "דִּבָּתָם רָעָה" בבראשית כך: "…כל מה שהיה יכול לדבר בהם רעה, היה מספר". הוא מפריד אפוא בין 'דיבה' ובין 'רעה': דיבה היא 'פרלדיץ' (= 'דיבורים' בצרפתית עתיקה) והגנות באה מן המילה 'רעה'.

לא פחות מארבע פעמים במקרא המילה דיבה קשורה לפועל 'הוציא' ומכאן הצירוף הרוֹוח כיום 'הוצאת דיבה'.

סיכום הלכות הדלקת נרות חנוכה:

מסכת שבת [דף כ"א ע"ב]מזכירה שלש דרכים לביצוע מצוות הדלקת נרות חנוכה:

1.מצות חנוכה נר איש וביתו.

2. והמהדרין – נר לכל אחד ואחד.

3. והמהדרין מן המהדרין:

א.בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך;

ב. ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.

ההלכה קובעת שאנו נוהגים לפי שיטת בית הלל.

נהוג להניח את נרות החנוכה על אדן החלון (הפונה לרשות הרבים), או בפתח דלת הכניסה לבית (העשויה מזכוכית), או מחוץ לבית בקופסת זכוכית – "משום פרסומי ניסא", כדי לפרסם את נס החנוכה ברבים.

אם מניחים את החנוכייה בפתח דלת הכניסה לבית, יש להניחה מצד שמאל, שתהיה מזוזה מימין ונר משמאל; כך שהכניסה לבית תהיה מוקפת במצוות מזוזה ונרות חנוכה.

ניתן להדליק נורת חנוכה מהשקיעה עד (שבת כא ע"ב) "עד שתכלה רגל מן השוק", כדי להבטיח שעוברי אורח יראו את הנרות ויזכרו את נס חנוכה.

סדר הברכות:

לפני הדלקת הנרות מברכים 'להדליק נר' ו'שעשה נסים':

בָּרוּךְ אַתָּה ……הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה …….הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:

ובערב הראשון מוסיפים את ברכת 'שהחיינו':

בָּרוּךְ …….הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

יש להוסיף "על הנסים" בברכת המזון ובתפילת העמידה.

המבשר – פרשת "וישב"