תפילת ערב חג
השבת, ערב שביעי של פסח , הדלקת נרות בשעה 18:43.
תפילת מנחה ותפילת ערב חג יחלו בשעה 18:30
תפילת שחרית תחל ב– 08:45 כרגיל
במוצאי החג, תפילת מנחה וקבלת שבת מקוצרת בשעה 18:30
תפילות השבת כרגיל בשעה 08:45
בקהילה
חנוכת הבית
בשל ארועים אחרים, התאריך 14 במאי שנקבע לחנוכת הבית אינו אפשרי עוד. אנו בוחנים כעת תאריכים אחרים במועד מאוחר יותר
ערב יום השואה
בערב יום השואה יום רביעי, אור לכ"ז בניסן, 11 באפריל, בשעה 19:30 נקיים בקהילה טכס לציון יום השואה. נדליק 6 נרות, נקרא את מגילת השואה. חברנו ד"ר אריה פרידלר יציג קטעים מסרטו של קלוד לנדסמן "שואה".
דרושים מפטירים!!!
חברים – לא כל שבת יש לנו "בר מצווה".. ואנו מחפשים אנשים ונשים שרוצים ומוכנים \ רוצות ומוכנות להשקיע זמן ולהכין קריאת הפטרה !!
אנא פנו ליפתח או לרב שלזינגר על מנת לוודא שהתאריך הרצוי לכם פנוי, ואנחנו נשמח לעזור לכם להתכונן.
בני מצווה בחודש הקרוב
שבת פרשת אחרי מות–קדושים (21 באפריל) – בתפילת מנחה – יהלי יוספסון
שבת פרשת אמור (28 באפריל) – בתפילת מנחה – ערן ועידו רודנאי
שבת פרשת בהר (5 במאי) – איתי טיילור
שיעורים
השיעור השבועי של הרב ברי בימי רביעי, בשעה 19:00
בשבוע הבא לא יתקיים שיעור בשל ערב יום השואה.
אזכרות
דודתה של שרן וייצמן
אביו של דוד גולדמן
אביה של נטע קושמרו
מספר מלים של הרב ברי
ערב שביעי של פסח
דבר תורה קצרצר–
הרב אליהו כי–טוב כתב בספר התודעה– שביעי של פסח אינו חג בפני עצמו (בהשוואה לשמיני עצרת בסוף סוכות), אלא סיומו של חג הפסח, ולכן אין אומרים בו שהחיינו בקידוש. שביעי של פסח, יום שנעשו בו נסים לאבותינו על הים והתורה ציותה עליו: "וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכה לא יעשה בהם."
ברוב המקומות שנזכר בתורה הציווי על יום טוב ראשון של פסח, נסמך לו גם "זכר ליציאת מצרים." ואולם, לציווי לחוג בקדושה את שביעי של פסח, לא נסמך בשום מקום זכר לנס שהיה באותו היום– נס יציאת מצרים– קריעת ים סוף. וכן כשהתורה מספרת על הנס, גופא, בפרשת "בשלח", אין שם שום זכר ליום שבו היה הנס, וגם אין זכר שם לחג זה.
אכן, כבר נזכר…שלא ניתן חג לישראל לזכר מפלת אויבינו אלא על הישועה שנעשתה לישראל בלבד, שאין ה' שמח במפלתם של רשעים, ואף ישראל אינם עושים להם שמחה על כך. לפיכך, נאמרה להם לישראל מצות יום טוב אחרון של פסח לפני שידעו שביום זה עתידים המצרים לטבוע בים. ולפיכך, מעלימה התורה גם אחרי כן את הקשר שבין קדושת חג זה עם קריעת ים סוף. ועיקר השמחה ביום זה, הוא על השירה ששרו משה, מרים ובני ישראל.
ערוב תבשילין–
יש להכין ערוב תבשילין ביום חמישי, 5.4.18
השנה חל שביעי של פסח ביום שישי– ומיד אחר כך מגיעה השבת. כדי להבטיח שנוכל להכין אוכל לשבת בחג נכין ערוב תבשילין, בערב שביעי של פסח.
העקרון הוא שמתחילים לבשל לשבת בערב החג, ובחג ממשיכים לבשל לצורך השבת.
לתבשיל שמכינים לשבת בערב החג קוראים "ערוב תבשלין". "ערוב תבשילין" מערב" את המאכלים שהוכנו לשבת בערב החג, עם המאכלים שהוכנו לשבת בחג עצמו.
סדר עירובי תבשילין: (מתוך סידור "ואני תפילתי") לוקחים לחם (לחמניה או מצה שלמה) ותבשיל אחר (כגון ביצה מבושלת) ומניחים אותם יחד ומברכים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב:
בָּעֵרוּב הַזֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְּמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשוֹת כָּל צָרְכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב:
בָּעֵרוּב הַזֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְּמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשוֹת כָּל צָרְכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:
מבוא לשביעי של פסח:
שביעי של פסח איננו חג נפרד שעומד בפני עצמו בסוף פסח. בניגוד לשמיני עצרת, הוא איננו חג עצמאי. על כן, בשביעי של פסח ממשיכים להתפלל "חצי הלל" ולא מברכים "שהחיינו". אך בכל זאת, הוא זהה ליום טוב הראשון של פסח, ככתוב: (שמות י"ב:ט"ז) וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא–קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא–קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל–מְלָאכָה לֹא–יֵעָשֶׂה בָהֶם…
על פי המדרש במכילתא (ראה רש"י בתחילת פרשת בשלח) תכנו של היום השביעי של פסח היה נס קריעת ים סוף. על כן בשביעי של פסח קוראים (שמות 13:17-15:26)-מפרשת בשלח הכוללת את שירת הים.
הפטרת היום היא שירת דוד מתוך שמואל ב', כ"ב. דוד שר שיר הלל והודאה לה' לאחר שניצח וניצל מכף אויביו.
תפילת יזכור– נוהגים להתפלל יזכור אחרי קריאת התורה לפני מוסף ביום הכיפורים, שמיני עצרת, שביעי של פסח וחג השבועות.
מזכירין נשמת אב ואם, אח ואחות, אשה ובנים שמתו, ונשמות הקרובים. כמו כן, מזכירים את חברי הקהילה שהלכו לעולמם, חללי צה"ל, אלו שנהרגו בפעולות טרור, וששת מליון היהודים שנרצחו בשואה.
מבוסס על דברי הרב יונתן סאקס– מן המאה האחת–עשרה ואילך נהוג (באשכנז) להתפלל במועדים מרכזיים בשנה, לנשמותיהם של אלו שהלכו לעולמם. בתחילה, תפילת יזכור נאמרה רק ביום כיפור, אבל עם הזמן הוסיפו תפילה זו לסדר התפילות בימים האחרונים של שלשת הרגלים.
הזיכרון הוא עקרון מרכזי ביהדות. המילה "זכור" בצורות שונות, מופיעה לא פחות מ 169 פעמים בתורה. העבר לא הולך לאיבוד – אנחנו נשארים מחוברים אליו. אנחנו מעריכים אותו, זוכרים אותו, ומכבדים אותו. אנחנו יורשיו! חיינו – חלק מסיפור שהחל זמן רב לפני שנולדנו, וימשך זמן רב אחרי שנמות.
מעל הכל, אלוהים זוכר – כפי שכתוב בתפילת העמידה – ה' "זוכר חסדי אבות". אלוהים אף פעם לא שוכח. לכן אנו, המבקשים להדמות לא–ל מתחייבים לא לשכוח ומחויבים לזכור תמיד.